קוראים לי מור, אני בת 29, ובחיים לא חשבתי שאחיה בארצות הברית. נולדתי וגדלתי בראשון לציון, עבדתי כמנהלת משרד בחברה קטנה, עם משכורת לא גבוהה, שכר דירה גבוה, והרגשה שאני פשוט… תקועה. תמיד רציתי לנסוע, לראות עולם, לחוות משהו אחר. אבל בין החשבונות, העבודה, והעובדה שלא היו לי חסכונות – זה הרגיש כמו חלום שאי אפשר לגעת בו.
חיי האהבה שלי לא היו נוצצים במיוחד. יצאתי עם כמה גברים, אבל רובם לא היו בכיוון של מחויבות אמיתית או לא רצו להשקיע מעבר למינימום. ואז, לפני שנה וחצי, חברה טובה שלי סיפרה לי על אתר שנקרא שוגר דדי. היא הכירה שם מישהו שתמך בה בזמן הלימודים, ולטענתה, "הכול היה על השולחן, בלי משחקים".
בהתחלה צחקתי. חשבתי שזה רק לגברים שמחפשים קשרים קצרים ומוכנים לשלם עליהם. אבל היא שכנעה אותי לנסות. "את מחפשת משהו אחר – אז למה לא לנסות פלטפורמה אחרת?" היא אמרה.
נרשמתי לאתר אחרי כמה ימים של התלבטות. בפרופיל כתבתי בצורה ישירה – שאני מחפשת גבר איכותי, מבוסס, שירצה לבלות, לטייל, ואולי אפילו לחלוק איתי את החלום של מגורים בחו"ל.
בהתחלה קיבלתי הרבה הודעות שטחיות. חלקם רצו "פגישה מיידית", חלקם נעלמו אחרי שני משפטים. כבר שקלתי לסגור את הפרופיל, ואז קיבלתי הודעה מאדם בשם ג'ון. הוא היה בן 46, גרוש, ישראלי לשעבר שגר בניו יורק כבר 15 שנה, עובד בנדל"ן. הוא כתב בעברית משובחת, וסיפר שהוא מגיע לישראל פעם בכמה חודשים כדי לבקר את המשפחה – אבל רוב הזמן חי בארה"ב.
התחלנו להתכתב. לא היה שום לחץ מצדו. הוא רצה להכיר אותי באמת. במשך שבועות דיברנו בטלפון, שלחנו תמונות, וסיפרנו אחד לשנייה על החיים שלנו. כשהוא הגיע לארץ לביקור, קבענו להיפגש בבית קפה קטן בתל אביב. הדייט היה… שונה מכל מה שהכרתי. הוא הקשיב, שאל שאלות אמיתיות, ולא ניסה להרשים אותי בהגזמות.
אחרי כמה פגישות, הוא הציע לי לבוא לבקר אותו בניו יורק. "אני יודע שזה צעד גדול," הוא אמר, "אבל אני רוצה שתראי את העולם שלי". הוא הציע לממן את כרטיס הטיסה, את כל ההוצאות, ואמר שאין שום התחייבות – רק חוויה.
האמת? פחדתי. אף פעם לא טסתי לבד, ועוד למדינה אחרת, בשביל גבר שהכרתי רק כמה שבועות קודם. אבל משהו בביטחון שלו גרם לי להרגיש בטוחה.
הטיסה לניו יורק הייתה כמו חלום. כשנחתתי, הוא חיכה לי בשדה, לקח אותי למלון מהמם במנהטן, והראה לי את העיר – מברודווי ועד סנטרל פארק. במשך שבוע חוויתי חיים שלא הכרתי – מסעדות יוקרה, מופעים, ואפילו טיול ספונטני לוושינגטון.
כשהגיע הזמן לחזור, הרגשתי שהלב שלי נשאר שם. ג'ון הציע שננסה לגור ביחד בניו יורק. הוא אמר שהוא מוכן לעזור לי למצוא עבודה ולהסדיר את הוויזה. חזרתי לארץ, ארזתי את החיים שלי, ותוך חודשיים מצאתי את עצמי עוברת לעיר שלא ישנה לעולם.
החודשים הראשונים היו מאתגרים – התרבות שונה, השפה, אפילו האקלים. אבל ג'ון היה שם לכל דבר – עזר לי לפתוח חשבון בנק, חיבר אותי לחברים שלו, ודאג שלא אחסר כלום.
היום אנחנו גרים יחד בלופט בברוקלין. אני עובדת במשרד שיווק דיגיטלי, וג'ון ממשיך בעסקי הנדל"ן שלו. אנחנו מטיילים הרבה – לא רק בארה"ב, אלא גם באירופה ובאסיה. כל זה קרה בזכות צעד אחד קטן – ההרשמה לאתר שוגר דדי.
אם הייתי נשארת באותם אתרי היכרויות רגילים, אני לא חושבת שהייתי פוגשת גבר כמו ג'ון. שם הכול היה מתסכל – פרופילים מזויפים, גברים שלא יודעים מה הם רוצים, ושיחות שלא מובילות לשום מקום. בשוגר דדי, הכל היה ברור – ידעתי מה אני מחפשת, והוא ידע מה הוא מציע.
אז כן, אפשר להגיד שהחיים שלי השתנו מקצה לקצה. ואני? אני מאושרת, לא כי מצאתי "ספונסר", אלא כי מצאתי שותף אמיתי, שבמקרה גם נתן לי את ההזדמנות לחיות את החלום שלי.
FAQ – שאלות ותשובות
מה היתרון של שוגר דדי לעומת אתרי היכרויות רגילים?
שוגר דדי פונה לקהל שמחפש קשר ברור ומוגדר מראש, מה שחוסך אכזבות ומאפשר התאמות מהירות יותר.
האם חייבים לעבור לחו"ל במסגרת קשר כזה?
לא, אבל יש מקרים – כמו הסיפור שלי – שבהם זה הופך לאפשרות ריאלית ומרגשת.
איך יודעים שהפרופיל אמיתי?
באתר יש מערכת סינון ובדיקת פרופילים, שמפחיתה משמעותית את הסיכוי להיתקל בזיופים.
האם התמיכה הכספית היא חובה בכל קשר?
לא בהכרח – זה תלוי בהסכמה ההדדית בין הצדדים.
